#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסיכה 1) אצבע אחת 2) להעביר את הזוהמא 3) לצורך חולה או לחטטין בראשו?	"1) אסור 2) כתב הר&quot;ן ע&quot;פ הירושלמי דאפי&#x27; להעביר את הזוהמא אסור, ולפיכך deoderant אסור לשום עליו (קובץ הלכות פל&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;), והט&quot;ז לעיל (סי&#x27; תרי&quot;ג ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דה&quot;ה ברחיצה להעביר את הזוהמא אסור, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דדוקא סיכה להעביר הזוהמא אסור מפני שיש בה תענוג טפי אבל רחיצה להעביר הזוהמא מותר, אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דאפי&#x27; המג&quot;א דמקיל לא התיר אלא להעביר טיט וצואה ולא להעביר זוהמא בעלמא {ונראה דכן משמע ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרי&quot;ג ס&quot;ק ב&#x27;) דכתב דלפי המג&quot;א מותר לרחוץ כשהזיעה הרבה, ואפ&quot;ה מסיים דאם אינו איסטניס טוב להחמיר כהט&quot;ז} 3) מותר, ודוקא אם דרכו לסוך בחול לאיש בריא דאל&quot;ה אסור משום רפואה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [אע&quot;פ שאסור לבריא לעשותו ביוה&quot;כ מ&quot;מ הואיל שמותר בשבת מותר ביוה&quot;כ (בית מאיר), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תרי&quot;ג]"	סימן תריד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב מנעל?	"הרא&quot;ש והרי&quot;ף והטור סברי דדוקא של עור מקרי מנעל [או אפי&#x27; קב הקיטע המחופה עור (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אבל תכשיט או רצועה של עור מותר (קובץ הלכות פל&quot;ג סעי&#x27; ה&#x27;)] אבל שאר מינים אינם מנעל [אפי&#x27; כשהם בתמונת מנעל ממש (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)], רש&quot;י (וכן משמע מרבינו ירוחם) סבר דגם של עץ הוי מנעל, והרז&quot;ה סבר דכל מידי דמגין מקרי מנעל [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דהמח&#x27; בין הרא&quot;ש ורש&quot;י הוי מח&#x27; הסוגיות ותנאים דהסוגיא דיומא מבואר כרש&quot;י וקאי כר&quot;מ ור&#x27; יוסי, והסוגיא דשבת ויבמות מבואר כהרא&quot;ש וקאי כרבנן]. להלכה, פסק המחבר כהרא&quot;ש והרי&quot;ף דדוקא של עור הוי מנעל, והא&quot;ר חושש לרש&quot;י דלא יהיה של עץ (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תריד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להרגיש קושי הארץ?	"הב&quot;י הביא שיטת הרמב&quot;ם דצריך להרגיש שהוא יחף, ולפיכך החמיר הפנים מאירות (ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ח) שהמנעל לא יגן על הרגל כ&quot;כ עד שאינו מרגיש כלל שהוא יחף (חתם סופר, שע&quot;ת לעיל סי&#x27; תקנ&quot;ד ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) שיטת הרמב&quot;ם דביסוד דוקא של עור מקרי מנעל אבל משום עינוי דיוה&quot;כ צריך להרגיש הקרקע {ולכאורה צ&quot;ב דלא מצינו ענין להוסיף עינוים אלא החמשה שאסרה התורה, וצ&quot;ל דזהו בכלל העינוי של נעילת הסנדל}], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) כתב דטוב להחמיר כהרמב&quot;ם אבל אין למחות ביד המקילין, אמנם כתב הקובץ הלכות (פל&quot;ג סעי&#x27; ג&#x27;) דנוהגין להקל לגמרי ואין בזה פקפוק. ולפי הב&quot;ח יש חומרא לילך יחף ממש ע&quot;פ הנמק&quot;י, וכן מבואר מתוספתא (פ&quot;ד ה&quot;א, והובא בט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דאפי&#x27; אנפלאות של בגד אסורות. אכן, הט&quot;ז דחה ראיתו מהנמק&quot;י ועוד מבואר מכמה אמוראים ביומא דהלכו ביוה&quot;כ באנפלאות, וגם המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דחה הב&quot;ח וכתב דנוהגין להקל, ולפיכך הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה או) דאין נוהגין להחמיר כהב&quot;ח."	סימן תריד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לצאת בדבר שאינו מנעל, הרי אסור להוציא ביוה&quot;כ?	"הרמב&quot;ן החמיר דאה&quot;נ אסור לצאת מביתו בדברים אלו, אבל הר&quot;ן תי&#x27; דדוקא בשבת אסור דמותר לנעול מנעל בשבת משא&quot;כ ביוה&quot;כ דרכן של בני אדם לצאת באותן מינים. להלכה, אע&quot;פ שהב&quot;ח מחמיר כהרמב&quot;ן, המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דנוהגין להקל כהר&quot;ן (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) דלפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) מותר לכו&quot;ע כיון דהאנפלאות הוו דרך מלבוש ובודאי לאו בכלל משא הוא, ואפי&#x27; אם הם פתוחים לאחוריהם מותר (קובץ הלכות פל&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן תריד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ש מקב לקיטע דדרך לצאת בו ואפ&quot;ה אסורה בו?	"תי&#x27; הר&quot;ן דאין דרך לשאר בני אדם לילך בו (ב&quot;י)"	סימן תריד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך להסיר מנעליו?	"מבעוד יום (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור)"	סימן תריד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנעול מנעל של עור על רגל אחד?	הב&quot;י הביא הרמב&quot;ם דאסור (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור)	סימן תריד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעמוד על כרים וכסתות של עור?	"התרוה&quot;ד מצדד להקל ע&quot;פ האור זרוע דמותר לנעול במנעל קרוע וכפשוטו יש עור למטה, אבל כיון דיש משמעות ממרדכי דאסור המחמיר תבא עליו ברכה, וכ&quot;כ הרמ&quot;א, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מרדב&quot;ז דאין כאן בית מיחש, וכ&quot;כ הפר&quot;ח (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;). אמנם, בשעה שמתפלל שמ&quot;ע לכו&quot;ע אסור דהוא דרך גאוה ואפי&#x27; אם הוא פחות מג&#x27; טפחים (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מחה&quot;ש), אבל איש מצונן מותר על מעט עשבים להפסיק בין הקרקע דבזה לא שייך גאוה כלל (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א) {ויש לעיין במחצלאות שלנו אם שייך בהם גאוה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; צ&quot;ח דהמ&quot;ב שם סותם להקל}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) מקיל כל זמן שהוא פחות מטפח."	סימן תריד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה חולה מותר לנעול מנעל של עור?	"חיה תוך ל&#x27; יום, חולה אפי&#x27; שאין בו סכנה, וכן מי שיש לו מכה ברגלו, ואיש מצונן (ב&quot;י, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {וצ&quot;ב לפי השיטות דנעילת סנדל אסור מדאורייתא, מהו ההיתר לצורך חולה שאין בו סכנה, ותי&#x27; הר&quot;ן דמסרו התורה לחכמים והם אמרו דכל דבר של תענוג אסור, ובדוחק י&quot;ל ע&quot;פ הגמ&#x27; שבת (ס&quot;א ע&quot;א) דיש מ&quot;ד דסנדל משום תענוג, ויותר נראה לפרש דהר&quot;ן מיירי לגבי רחיצה וסיכה אבל לגבי נעילת הסנדל מסרו לחכמים לומר דכל שהוא לצורך חולי וכדומה מותר [אבל לילך במקום גוים לא התירו וכמ&quot;ש המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו)]}"	סימן תריד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המח&#x27; בין הבה&quot;ג והטור 1) בסכנת עקרב 2) לצורך מצוה?"	"1) הבה&quot;ג כתב דמי שהולך לדבר מצוה וגם איכא סכנת עקרב מותר לכרוך מידי אכרעיה, ומשמע דאינו מותר אלא בב&#x27; תנאים [דבר מצוה וגם סכנת עקרב] ואעפ&quot;כ אינו מותר לנעול אלא בכריכה. אכן, הטור סבר דסגי בתנאי אחד [דבר מצוה או סכנת עקרב] ובזה מותר אפי&#x27; נעילת סנדל ממש. וביאר הב&quot;י שיטת הבה&quot;ג דאפי&#x27; בסכנת עקרב עדיף לעשות כריכה אם אפשר, והא דאיצטריך לצורך יומיה אין כוונתו לצורך מצוה ממש אלא לצורך בעלמא. להלכה, קיי&quot;ל כהטור דמותר לנעול מנעלים בסכנת עקרב אפי&#x27; שלא לצורך מצוה (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) 2) הב&quot;ח ס&quot;ל דלפי הטור מותר לנעול לצורך מצוה, ומסתפק בדעת הבה&quot;ג דאולי מודה כשא&quot;א ע&quot;י כריכה מותר לנעול, והשיג עליו הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דפשוט דאסור לפי הבה&quot;ג, ואפי&#x27; להטור אסור [לפי הפמ&quot;ג היינו כשאפשר ע&quot;י הדחק בכריכה, ולפי היד אפרים אפי&#x27; כשא&quot;א ע&quot;י כריכה עדיף לבטל המצוה ולא ינעול מנעלים לצורך מצוה], והביה&quot;ל (ד&quot;ה והוא) מסיים וצ&quot;ע"	סימן תריד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ירדו גשמים בחוץ?	"כתב הרמ&quot;א דיש היתר לאיסטניס ממש לילך במנעלים עד שמגיע למקומו [דהיינו איש מצונן דמסוכן מחמת הצינה (גר&quot;א בשם הרשב&quot;א), ודלא כלבוש דמקיל בכל איש שיש לו צער (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, ביה&quot;ל ד&quot;ה והוא)], והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מנמק&quot;י דדוקא סנדל בלא עקב [ואפשר דזה מותר אפי&#x27; בלא ירידת גשמים (ביה&quot;ל ד&quot;ה והוא)], ועוד הביא משל&quot;ה שיהפוך ימין לשמאל ושמאל לימין [ועדיף בסנדל בלא עקב מלהפוך ימין לשמאל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)] {וכ&quot;ת דכתב הכה&quot;ח (יו&quot;ד סי&#x27; קט&quot;ז ס&quot;ק רי&quot;ב) דהוא קשה לשכחה, תי&#x27; שמירת הגוף והנפש (סי&#x27; ע&#x27; הע&#x27; א&#x27;) דבפעם אחת ליכא חשש}, ואין נוהגין להחמיר בזה דאין לנו מנעלים בלא עקב וגם לא שייך להפך מנעלים שלנו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)"	סימן תריד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר למי שאינו איסטניס?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) מקיל בארץ רפש וטיט דכולי עלמא כאיסטניס בזה [דלא כסתימת המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו), וכן בבית הכסא ויודע שילכלך שם רגליו במקום מטונף (ט&quot;ז סס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דה&quot;ה במדינתינו כשהזמן קר נחשב לסכנה"	סימן תריד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגע במנעליו?	"ירחץ מקום שנגע (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {ומשמע דדינו כנגע רפש וטיט דאינו יכול ליטול כל ידו אלא מקומו (מ&quot;ב סי&#x27; תרי&quot;ג ס&quot;ק ו&#x27;), ומ&quot;מ מבואר כאן דמותר ליטול את ידיו, וצ&quot;ע ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תקנ&quot;ג ס&quot;ק ו&#x27;) דכתב דלצורך תפילה בט&#x27; באב אם נגע במנעליו סגי במידי דמנקי, ותי&#x27; בספר קרא עלי מועד (פ&quot;ז הע&#x27; ג&#x27;) בשם החוט שני דשאני התם דמיירי בשעת ברכו וא&quot;כ יפסיד תפילה בציבור אם יטול במים וכמ&quot;ש השעה&quot;צ (שם ס&quot;ק ט&quot;ו), וכן מצינו במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; צ&quot;ב) דאם יפסיד תפילה בציבור מותר במידי דמנקי}"	סימן תריד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגע במנעלים שאינם של עור?	"במ&quot;ב דרשו הביאו מח&#x27; בדבר זה {ולענ&quot;ד כיון שכתב המ&quot;ב דדינו כאילו נגע ברפש וטיט וסגי לרחוץ מקומו לבד וא&quot;צ ליטול כל היד, אין סברא לחלק בין מנעלים של עור לשאר מנעלים}"	סימן תריד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה במנעליו בבית הכנסת?	"ישלכם לביתו או יצניעם שהם בזיון לבית הכנסת (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ד&#x27; בשם מהרי&quot;ל, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תריד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מנעלים מוקצה?	"כפשוטו הם כלי שמלאכתו לאיסור דאין דרך לחולה למנעול בהם ביוה&quot;כ ובפרט בזמנינו, וכן מצינו בסנדל המסומר דהוי מוקצה, ועי&#x27; במ&quot;ב דרשו"	סימן תריד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא היתר כשהולך בין הגוים?	"אע&quot;פ שמצינו בהל&#x27; תשעה באב היתר (רמ&quot;א סי&#x27; תקנ&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ז) מ&quot;מ ביוה&quot;כ דהוא חשש איסור דאורייתא לא מקילינן (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תריד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הברכה שעשה לי כל צרכי?	"הטור (לעיל סי&#x27; תרי&quot;ג) הביא הבעל העיטור דס&quot;ל דאין מברכין, אבל השיגו עליו הרא&quot;ש והר&quot;ן כיון דיכול לנעול משום סכנת עקרב, והקשה הב&quot;י מה טענה זו הרי במקומו ליכא סכנת עקרב ואסור לנעול, ותי&#x27; כיון דיכול למצוא צד היתר כגון במקום סכנת עקרב א&quot;כ לא נאסור לגמרי נעילת הסנדל ושפיר מצי לברך, ועוד כתבו הרא&quot;ש והר&quot;ן דמברכין על מנהגו של עולם שנועלים כמו שמברכין הנותן לשכוי בינה אע&quot;פ שלא שמע קול התרנגול, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; מ&quot;ו וסי&#x27; תקנ&quot;ד)"	סימן תריד סעיף ד		
